שם הקורס: נוער בסיכון ובסיכוי

מס’ קבוצה : 1727

מידע למורי שבתון

סמל מוסד: 1530

קוד קורס: 2200

פרטי הקורס

מרצים: דני ניקריטין ודר’ שי מאמו

תאריכים:

תאריך התחלה : 3.11.24

תאריך סיום : 29.6.25

יום: שלישי

היקף : 60 שעות עם ציון מוכרות לאופק ולעוז.

שעות: מפגשים א- סינכרונים, שלושה מפגשי זום בשעות – 19:30 עד 21:45 (תאריכים ימסרו בהמשך)

אופי הקורס: למידה היברידית, יחידות א-סינכרוניות במרחב הלמידה במודל ושלושה מפגשי זום, קבוצת ווטסאפ מלווה.

תקציר הקורס

קורס זה עוסק בנוער בסיכון ובסיכוי, מציע כלים לזיהוי, התמודדות וטיפול במצבי סיכון. המשתתפים ילמדו על גורמי סיכון, התנהגויות מאתגרות, והשפעות סביבתיות על מתבגרים. הקורס משלב למידה תיאורטית עם כלים מעשיים ליישום בשטח. דגש מיוחד ניתן על בניית תקשורת אפקטיבית עם מתבגרים, הורים וצוותי חינוך.

מטרות הקורס

1. פיתוח מיומנויות לזיהוי מוקדם של נוער בסיכון ומצבי משבר בקרב מתבגרים.
2. הקניית כלים מעשיים להתערבות, תמיכה וליווי של נוער במצבי סיכון.
3. העמקת ההבנה של גורמי סיכון, כולל השפעות משפחתיות, חברתיות וסביבתיות.
4. פיתוח יכולות תקשורת אפקטיבית עם מתבגרים, הורים וצוותי חינוך במצבי אתגר

פירוט המפגשים:

שיעור	אופן העברה	נושא	טכניקות	כלים נבחרים לדוגמה
1	זום (משותף לשני הקורסים)	מה נלמד, איך נלמד, לאן נרצה להגיע?	שימוש בסביבת הלמידה מודל. ישום בשטח של הנלמד	תקשורת עם המרצה ובניית קבוצת הווצאפ
2	אסינכרוני1	“הילד סתם” – על נשירה סמויה בגיל היסודי	שלבים ראשוניים לבניית תוכנית איתור.	שבע שאלות שכדאי לשאול על ילד מדאיג. כלי איתור לנשירה.
3	אסינכרוני2	“מִתְחַשֵּׁק לִי לְהַגִּיד לוֹ אֵיזֶה דָּבָר, אֲבָל תָּמִיד נִדְמֶה לִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר”	כלים לתרגול: איך לדבר עם ילד שלא רוצה לדבר?	קלפי שיח ומתווי שיחה
4	אסינכרוני3	הילד השקוף וההתנהגות הסיכונית: מבט מערכתי למסגרות חינוך	כלים ואנשים במסגרות החינוך העומדים לעזרתנו: מחוזר מנכ”ל ועד תקצוב	היכרות עם תוכניות גפ”ן, רווחה וקהילה
5	אסינכרוני4	“לצאת מהסרט” – התמודדות המבוגרים עם תפיסת עולמו של המתבגר ככלל והמתבגר בסיכון בפרט.	איך אני רואה, איך אתה רואה: שיקוף בשיח מיטבי	“המראה והמשקפת”
6	זום	שיח מאגם עד כה. הבהרות לגבי מטלת הסיכום	הפריה והעשרה הדדית בקבוצה	כלים לאיתור נוער בסיכון
7	אסינכרוני5	“זו ילדותי השנייה” – על השלכות הוריות לילד מתקשה	לבנות את הנרטיב העצמי מחדש	‘ימי נעוריי’ קנבס לחילוץ נרטיב מצמיח
8	אסינכרוני6	עבריינות נוער: גורמים ומאפיינים	עזרה ראשונה להורה המופתע	שיחון: תיאוריות ומושגים מונגשים בתחום החוסן.
9	אסינכרוני7	התנהגות סיכונית לעצמי ולסביבה	עבודה מנעתית טיפולית	החזקה – ככלי וכמטאפורה
10	אסינכרוני8	“תבנית נוף מולדתו” – מבט מערכתי על מצבים סיכוניים.	זיהוי פגיעה ותגובה מיידית, מבלבול לתרגול	כלי למיפוי משפחתי-מערכתי
11	אסינכרוני9 (הוקדם בשל יום השואה)	טראומה והחלמה: פגיעות, וטראומות נוספות.	“לו”ז מתגלגל” מרגע המפגש ועד לתחילת תהליך	סרטים, מקורות ונושאים להצפת דיון.
12	אסינכרוני10	המשך: טראומה והחלמה	שיחות עם גורם מטפל בנער בסיכון	בניית תוכנית ליווי בשיתוף גורמי רווחה, קהילה ובריאות
13	זום	סיכום, והבהרות לגבי מטלת הסיכום
14	אסינכרוני11	סמים לב: על התמכרויות, בעידן החדש ולאחר הקורונה	מענים קיימים וגורמים להיוועצות	כלים לאיתור מצבי קצה
15	אסינכרוני12	“דרוש כפר” תפיסת דרך כפר לטיפול הוליסטי בנוער קצה	חילוץ עקרונות דרך כפר, למרחב הבית ספרי ה’רגיל’	כלים לחשיבה פיתוחית:
16	אסינכרוני13	מסיכון לסיכוי: מה עושים ביום שאחרי	צמיחה ממשבר, עיבוד וסגירה, בניית הנרטיב הרטרוספקטיבי	“פעם הייתי” – כתיבת הסיפור שלי מחדש

מטלות הקורס:

מטלת אמצע הקורס: תיעוד שיח עם מתבגר ועם הורה של מתבגר – מיפוי בעזרת מודל: זיהוי קולות, אתגרים וטרמינולוגיה.

מטלת סיכום הקורס: תיעוד שיח עם מתבגר, הורה ואיש חינוך – הצגת מתאר לתכנית עבודה למיטוב הקשרים שעלו בשיחות.

מטלת סיכום הקורס:

1. אתרו אדם במערכת חינוכית, שנמצא בממשקים עם אתגרים הקשורים לקורס:

נער בגיל ההיתבגרות או ילדים/נערים בסכנת נשירה או סיכון אחר.

אדם זה יכול להיות למשל: יועצ.ת, מנהל.ת, מחנכ.ת או ילד/נער מתמודד.

1. קיימו עם אדם זה שיחה אישית, פתוחה, ובה תבקשו להעלות דילמה/סוגיה/אתגר קיים ומציק.

תעדו את השיחה – ציינו מה היו התכנים, מה היתה האווירה, מה היתה תחושתכם כלפי מהלך השיחה. כמו כן, הצביעו על הנקודות והסוגיות המרכזיות שעלו לדעתכם בשיחה.

1. אחרי שקיבלת מספיק מידע על הסוגיה והאתגר –

חזרו אל תכני הקורס, אל היסודות והעקרונות שעברנו לאורך הקורס.

כתבו תכנית התערבות המציעה שלושה מענים ובססו את ההצעה על עקרונות מתוך הקורס!

1. מענה שגרה יומי – 

הצעה לסדירות יומית, שעשויה לקדם את האתגר/הילד.

מה נוכל להוסיף לשגרת בית הספר/הכיתה/הילד – שעשוי לקדם באופן משמעותי?

1. מענה שבועי/חודשי

בסופו של כל שבוע או חודש – אולי נוכל לשלב משהו שהוא יותר ייחודי. השתתפות בסדנה? יצירת חוויה?

1. יעד

נרצה לסמן לעצמנו יעדי הצלחה – מה ייחשב בעיניי כהצלחה, מה ייחשב כאי-הצלחה? איך אדע אם אנחנו בכיוון?

1. חזרו אל האדם עימו שוחחתם, ושתפו אותו בתכנית. כתבו – איך היתה השיחה, ומה עלה בה.
2. נשמח לסיום שתכתבו רפלקציה. איך היה לי, נקודה או שתיים שלקחתי איתי, ואם אפשר – שיר שאני אוהב.ת (ולמה…)

מי שעושה את שני הקורסים – יוסיף מענה שגרה נוסף, שנשען על הקורס השני. אנא הגישו בשני אתרי הmoodle של שני הקורסים.

אישורים בסיום :

1. תעודה כמנחה מאמן לגיל ההתבגרות ונוער בסיכון – עבור מי שלקח את שני הקורסים.
2. מי שלמד אחד מהקורסים יקבל אישור סיום הקורס וזכאות לגמול השתלמות על 60 שעות.

ביבליוגרפיה נבחרת

1. להב, ח. (2000). נוער בסיכון: התופעה בפרספקטיבה. מתוך: שמש,א. מניתוק לשילוב. משרד החינוך, מנהל חברה ונוער. 10, 8-16
2. לוי, ד. (2018). דרוש כפר: חינוך למשמעות. כנרת זמורה-ביתן.
3. למפרט, ח. (2013). ילדים חסרי ערך: על מחירי החינוך ההישגי. עמ’ ( 7-15) הוצאת כליל מכון מופ”ת.
4. סאבו-לאל, ר. (2017). ילדים ובני נוער בסיכון בישראל, ג’וינט ישראל.
5. מייקל, ק., ל. סולנקו וא. קרניאלי-מילר (2015). נקודת מבטם של בני נוער בסיכון על אירועים משמעותיים בחייהם. חברה ורווחה, לה, 4. עמ: 537-562.
6. תימור, א. בן ברוך, ס. ואלישע א. (עורכים), נוער בבלאגן- קטינים עוברי חוק: דרכי מניעה, אכיפה ושיקום. (עמ’ 7-37) מאגנס