מסורת, בני נוער ומדיה: הקורס מעניק כלים מעשיים לניתוח ביקורתי של מדיה ותרבות פופולרית בהקשר יהודי ישראלי. נלמד לזהות כיצד סרטים, סדרות ומערכונים קוראים את המקורות מחדש (מדרש מודרני, מדרש עקיף, סאטירה, חומר גלם), כיצד השתנה ייצוג היהודי והדתי על המסך מהוליווד ועד הקולנוע הישראלי החדש, ומה כל זה עושה לבני הנוער שלנו. כל יחידה בנויה כרצף של קטעי הסבר של המרצה וקטעי צפייה נבחרים, ומסתיימת בבוחן קצר. המטרה: שיח משמעותי בכיתה מתוך הבנה ושפה משותפת בין מורשת לעולם הדיגיטלי.

מטרות הקורס:
1. הכרת מושגי היסוד: הסל התרבותי, תרבות עממית, דת ממוסדת ותרבות פופולרית, וכיצד גאוגרפיה וטכנולוגיה מעצבות אותן.
2. רכישת ארגז כלים לניתוח יצירות מדיה בהקשר יהודי: מדרש מודרני, מדרש עקיף, מדרש על מושגים, סאטירה ופרודיה, שימוש בטקסט כחומר גלם.
3. הכרת גלגולי ייצוג היהודי והדתי על המסך: מהמדרש הציוני והוליווד (כנר על הגג, וודי אלן, סיינפלד) ועד סרטי הבורקס והקולנוע הישראלי החדש (שחור, ההסדר, אושפיזין).
4. הבנת השפעת הרשתות החברתיות על זהותם הדתית של בני הנוער, ופיתוח יכולת לנהל שיח כיתתי מתוך תרבות פופולרית.
5. יישום בכיתה: בניית פעילות או דיון סביב יצירת מדיה, ומטלת סיום שמנתחת יצירה אחת ומתרגמת אותה לשיעור.

מבנה הקורס: 8 יחידות אסינכרוניות במודל (רצף של קטעי הסבר מוקלטים וקטעי צפייה, חומרי העשרה, סיכום ובוחן מקוון קצר) ושלושה מפגשי זום חיים עם המרצה, שלכל אחד מהם מצורפת יחידה מוקלטת.

לפי נהלי משרד החינוך משנת תשפ"ז חובה בכל מוסד לימודי המבצע קורסים מקוונים לשלב גם מפגשי זום. לשם זכאות לאישור סיום ודיווחי גמולים ושעות פיתוח מקצועי חובה נוכחות של 80%, מתוכם מפגש זום אחד לפחות, ובנוסף הגשת עבודת הסיכום של הקורס.

חובות הקורס:
1. צפייה ביחידות המוקלטות (רצף קטעי ההסבר וקטעי הצפייה) וביצוע הבוחן המקוון הקצר שבסוף כל יחידה.
2. השתתפות במפגש זום אחד לפחות מתוך שלושת המפגשים.
3. הגשת מטלת סיום.

מטלת סיום: מסורת, בני נוער ומדיה
בחרו יצירה מדיאטית אחת (סרט, סדרה, מערכון, תוכן דיגיטלי או פרופיל ברשת חברתית) שלא נותחה בקורס, וכתבו עבודה אנליטית ורפלקטיבית המשלבת ניתוח תרבותי עם יישום פדגוגי.
מבנה העבודה:
1. זיהוי והקשר: תיאור קצר של היצירה ומיקומה בנוף התרבותי הישראלי.
2. ניתוח ביקורתי: כיצד היצירה מייצגת זהות יהודית ישראלית, מהו הנרטיב הגלוי ומהו הסמוי.
3. חיבור למקורות: האם מדובר במדרש מודרני, במדרש עקיף, בסאטירה, בשימוש בטקסט כחומר גלם או בשילוב, ומדוע.
4. השתמעות חינוכית: כיצד ניתן להשתמש ביצירה זו בכיתה (שאלות, פעילות, דיון), בהתאמה לגיל התלמידים.
5. רפלקציה אישית: מה הקורס שינה באופן שבו אתם קוראים תרבות פופולרית, ואיך זה בא לידי ביטוי בעבודה החינוכית שלכם.
יש להתייחס ברפלקציה לאופן היישום של הכלים הנלמדים בשטח, במסגרת החינוכית, ולהוסיף דוגמאות וראיות לעבודה במסגרת החינוכית.
היקף: 3 עד 4 עמודים. ההגשה דרך עמוד ההגשה במודל.

10% על הגשה מסודרת בהתאם להנחיות, 30% על חיבור לתכני השיעור והאופן שבו מורשת ומדיה נתפסות ברמה התיאורטית, 30% על ניתוח נכון של השדה החינוכי שבו מתבצעת העבודה, 30% על פיתוח תוצר מדיה או מערך שיעור בהתאם להנחיות העבודה.

ניצן בן שאול, מבוא לתיאוריות קולנועיות, דיונון, תל אביב 2000.
יעל מונק, גולים בגבולם: הקולנוע הישראלי במפנה האלף, האוניברסיטה הפתוחה, רעננה 2012.
אלה שוחט, הקולנוע הישראלי: היסטוריה ואידיאולוגיה, ברירות, תל אביב 1991.
רמי קמחי, סרטי הבורקס וקולנוע ישראלי, רסלינג, תל אביב 2012.
יוסי לוס (עורך), היהודים באים: הספר, כנרת זמורה ביתן, 2018.
ניסים קלדרון, יום שני: על שירה ורוק בישראל אחרי יונה וולך, דביר, 2009.
דוד ביאל, גלות וכוח: היהודים בתולדות הכוח והחולשה, האוניברסיטה הפתוחה, 1994.
יובל ריבלין, מבט יהודי על הקולנוע הישראלי, ידיעות ספרים, 2008.
Bial, H. (2005). Acting Jewish: Negotiating Ethnicity on the American Stage and Screen. University of Michigan Press.
Erens, P. (1984). The Jew in American Cinema. Indiana University Press.
Gabler, N. (1988). An Empire of Their Own: How the Jews Invented Hollywood. Crown.
Hoberman, J., & Shandler, J. (2003). Entertaining America: Jews, Movies, and Broadcasting. Princeton University Press.
Storey, J. (2018). Cultural Theory and Popular Culture: An Introduction (8th ed.). Routledge.
Fiske, J. (1989). Understanding Popular Culture. Routledge.
boyd, d. (2014). It's Complicated: The Social Lives of Networked Teens. Yale University Press.