העמקת הזהות והשליחות החינוכית של המורה היהודי דרך לימוד משולב של מקורות יהודיים ופדגוגיה עכשווית, פיתוח כלים לשילוב מסורת וחדשנות בהוראה, טיפוח דיאלוג בין-מגזרי, וחיבור מעשי בין עולם המקרא, חז"ל, הלכה ומוסר לאתגרי הכיתה המודרנית.

מטרות
● לימוד תורה בחבורת מחנכות ומחנכים – נעמיק יחד בדיאלוג לימודי משותף ואינטראקטיבי סביב מקורות תורניים מגוונים.
● העצמת המורה כאדם לומד ומתפתח – לחזק את תחושת המסוגלות והשליחות של המורה באמצעות העשרה אישית, למידה מתמדת וחיבור למקורות יהודיים המזינים את עולמו הפנימי והמקצועי.
● יצירת שיח בין-מגזרי מכבד ומעשיר – לפתח שפה משותפת ומרחב דיאלוג בין מורים מזרמים ומגזרים שונים, מתוך הכרה בערך הגיוון והלמידה ההדדית במרחב החינוכי היהודי.
● חיבור עמוק ורלוונטי למקורות היהודיים – להנגיש את אוצרות המחשבה והתרבות היהודית לעולמם המקצועי של המורים, תוך פיתוח יכולת לקשר בין המקורות לאתגרי החינוך העכשוויים.
● פיתוח ארגז כלים יישומי המבוסס על מסורת וחדשנות – להעניק למורים כלים פדגוגיים מעשיים המשלבים בין חכמת המסורת היהודית לבין גישות חינוכיות חדשניות, אותם יוכלו להטמיע בעבודתם היומיומית בכיתה.

מטלת סיכום
המטלה המסכמת מזמינה אותך לפתח מערך שיעור המיישם עקרונות מרכזיים שנלמדו בהשתלמות. עליך לבחור אחת מבין שבע האפשרויות הבאות:
1. מערך שיעור המיישם את אחת מגישות הלמידה בחברותא בהוראת נושא לבחירתך
2. שיעור המשלב מקור יהודי מסורתי עם סוגיה אקטואלית/חברתית
3. פעילות המחברת בין חג או מועד בלוח השנה לתחום הדעת שלך
4. שיעור המיישם עקרונות של דיאלוג ומחלוקת בונה מהמסורת היהודית
5. פעילות המשלבת סיפורי משפחה ומסורת אישית בהוראה
6. שיעור המשלב יצירתיות ואמנות בלימוד מקורות יהודיים
7. פעילות המחברת בין טקסט יהודי מסורתי לפיתוח מיומנויות במאה ה-21
לצד מערך השיעור המפורט, עליך לכתוב רפלקציה קצרה המתייחסת לאופן שבו יישמת את העקרונות מהקורס, לתובנות שעלו לך כמורה וכמחנכ/ת במהלך התכנון, ולאפשרויות להרחבת הרעיון בעתיד.

אידלשטיין, א' (2011). מה בין "תרבות ישראל" ל"מחשבת ישראל": על הוראת מקורות יהדות בחינוך הממלכתי. החינוך וסביבו: שנתון סמינר הקיבוצים, לג, 299–307.
בירנבוים, י' (2015). חמישה סגנונות הוראה במחשבת ישראל. בין השמשות – יהדות ישראלית – חינוך ויצירה, ב, 29–39.
ברונשטיין-הרמן, ח' (2002). שבר בת עמי: ספר עזר להוראת קורות חורבן יהדות אירופה. המחברת.
גולדברג, ז"נ, לנדסברג, נ', לרנר, י' ובית הוראה – אריאל (2005). שו"ת בנין אריאל: פסקי הלכה למעשה (מהד' רייזמן). אריאל – מפעלי תורה, יהדות וחברה בישראל.
גלפז-פלר, פ' (2006). ויולד: יחסי הורים וילדים בסיפור ובחוק המקראי. כרמל.
ירחי, ר' (2005). למודי היהדות במבחן ההוראה האפיסטמית. אקדמון.
כהן, י' (1996). מחשבת ישראל לשם חינוך: האם המסורת היהודית ניתנת ל'תרגום'? עיצוב ושיקום (קובץ בעריכת צבי לם).
לנדסברג, נ' ובית הוראה – אריאל (1997). פניני הוראה: פסקי דין והוראות הלכה למעשה כפי שנפסקו ע"י בית ההוראה של מוסדות אריאל בירושלים. אריאל – מפעלי תורה, יהדות וחברה בישראל.
פרנקל, מ' (1996). מקומם של תכני הוראה בתנ"ך בחינוך הומניסטי. יהדות והומניזם; סוגיות בהשתלמות מורים, ו, 96–102.
קצין, א' (2011). הוראת מקצועות יהדות: ממצאי סקר על סטודנטים-מורים המלמדים בבתי ספר תיכוניים ממלכתיים. החינוך וסביבו: שנתון סמינר הקיבוצים.
קצין, א' (2018). "כדאי" ו"ראוי" להיות מורה: דרוש חזון לתוכניות להכשרת מורים להוראת מקרא ותרבות ישראל. החינוך וסביבו: שנתון סמינר הקיבוצים.
רביב, ד' (2014). פיתוח חשיבה בלימוד מקצועות היהדות – חלק ד: לכידות. אורשת.
שוורץ, ד' (2022). מהגנה למיומנות: טקסטים כמקור להוראת מחשבת ישראל ולתוכניותיה בחינוך הדתי הלאומי העל-יסודי (1971-1952). ציונות דתית:היסטוריה, רעיון, חברה.