הקורס מעניק למורים כלים רגשיים, יצירתיים ודיגיטליים לחיזוק האקלים הכיתתי ולטיפוח חוסן אישי וחברתי בקרב תלמידים. המשתתפים מתנסים בשילוב עקרונות SEL (למידה רגשית־חברתית) עם פעילויות אמנותיות מגוונות, מיינדפולנס וכלי בינה מלאכותית ליצירת ספרונים, תמונות, קולאז, פוסטרים, דרך החוויות, הלמידה והתרגול המשותף, מתפתחת אצל המורים יכולת ללוות את תלמידיהם במצבי שגרה וחירום, קונפליקטים חברתיים, לעודד אמפתיה, שייכות ויצירתיות, ולבנות כיתה שהיא מרחב תומך, מאפשר ומצמיח.

רציונאל:
מערכת החינוך בארץ פועלת בתוך מציאות ייחודית המשלבת אתגרי היום יום לצד מצבי חירום מתמשכים ביטחוניים, חברתיים וקהילתיים. מציאות זו משפיעה באופן ישיר על התלמידים, על תחושת הביטחון שלהם ועל יכולתם להיות פנויים ללמידה. במקביל, המורים והמורות נדרשים להיות לא רק אנשי הוראה אלא גם דמויות מפתח בתמיכה רגשית, פתרון קונפליקטים חברתיים, תמיכה במתן ביטחון ובהכוונת התלמידים להתמודדות בריאה על קשיים יום יומיים.
הרחבת הידע הרגשי של המורים והמורות מאפשרת לתת מענה מותאם למצבים של חרדה, לחץ, קונפליקטים חברתיים ושינויים חדים בשגרת החיים. שילוב עקרונות SEL יחד עם כלים אמנותיים, מיינדפולנס ובינה מלאכותית מאפשר למורים לפתח גמישות, חוסן ויכולת ללוות את תלמידיהם במצבי שגרה וחירום כאחד. בדרך זו נבנה אקלים כיתתי תומך המשלב למידה, הכלה ותחושת שייכות והוא מהווה אבני יסוד לחינוך בישראל כיום.

פיתוח מודעות עצמית וחוסן אישי- מתן כלים למורים ולעבודה עם תלמידים לזיהוי רגשות וחוזקות, ולעיבוד מצבי הצלחה ואתגר.
חיזוק מיומנויות ויסות עצמי- התנסות במודלים וכלים יצירתיים להתמודדות עם לחץ, כעס ותסכול.
טיפוח אמפתיה ושייכות- עידוד תקשורת מקרבת, הקשבה פעילה ועיבוד חוויות רגשיות באמצעות שפת הג’ירף, חומרים שונים ודיונים כיתתיים.
חיזוק מיומנויות בין־אישיות- מתן פרקטיקות ליישוב קונפליקטים כמו מודל "מפג"ש", שיתופיות וגיבוש כיתתי, כולל פרויקטים שיתופיים ויומן הצלחות.
שילוב בינה מלאכותית ביצירה חינוכית- שימוש בכלי AI ליצירת תוצרים דיגיטליים (ספרונים, פוסטרים, מערכים ועוד) כחלק מהתהליך הרגשי־חברתי.
הטמעת עקרונות SEL בכיתה- עיצוב סביבות למידה תומכות ושילוב קבוע של סדירויות רגשיות ושפה חברתית כחלק מהשגרה הכיתתית.

עבודה מסכמת – יישום עקרונות SEL בחינוך
מבנה העבודה:
1. פתיחה – כתיבה קצרה על מהות SEL בעיניכם, על החשיבות של שילובו במערכת החינוך בישראל, ועל התרומה של הקורס להבנת הנושא.
2. רפלקציה אישית – בחירה בשני נושאים מרכזיים מתוך הקורס (למשל: טמפרמנט חברתי, מודל אפר"ת, מודל מפג"ש). כתיבה על החיבור האישי שלכם לנושאים אלו, והמשמעות המקצועית שאתם רואים בהם.
3. תכנית רעיונית ליישום – הצגת שלושה רעיונות ליישום אפשרי בכיתה:
o פעילות אמנותית או יצירתית לוויסות רגשי.
o פעילות קבוצתית לפיתוח מיומנויות חברתיות.
o שימוש בכלי AI (ספרונים, טקסטים, תמונות, סרטונים) להמחשת נושא רגשי-חברתי.
4. סיכום – התבוננות אישית על התרומה של הקורס להתפתחותכם המקצועית, ועל האופן שבו הידע שנרכש ישפיע עליכם בעתיד כמורים.
היקף העבודה: 3–4 עמודים.

ביביליוגרפיה:

ארגז, א'. (2025). חמש דרכים להכניס מיינדפולנס לכיתה. הגיע זמן חינוך.
https://www.edunow.org.il/article/4585

להד, מ. (2023). מודל גש"ר מאח"ד – משאבי התמודדות בשעת משבר. בתוך שפיגלמן, א. (עורך), פיתוח וחיזוק מנגנוני חוסן ביחידות לקידום נוער (עמ' 12–17). משרד החינוך.

זאנטקרן, ש. (2020). הרגש שלי ואני: חוברת לצוותי חינוך וטיפול לעבודה רגשית עם ילדים. האגודה הישראלית לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (איט"ה).

מעיין, א. (2020). כלים לחיזוק החוסן האישי והקבוצתי עם "ארץ יצורי הנפש". ארץ יצורי הנפש – שפה רגשית טיפולית למודעות עצמית.

שפרלינג, ד'. (2018). למידה חברתית רגשית: מיפוי מושגי, בסיס תיאורטי ואמפירי. בתוך יוספסברג בן-יהושע, ל' (עורכת). תל אביב: מכון מופ"ת.

אלקובי, א. (2020). רזי החברות – השפעתן של קבוצות לפיתוח מיומנויות חברתיות-רגשיות על ילדים. חמדעת.

אבני ראשה. (2024). למידה רגשית-חברתית בבית הספר – מדריך מעשי. אבני ראשה.

משרד החינוך – שפ"י (2024). יסודות הלמידה החברתית-רגשית במערכת החינוך.

משרד החינוך – פורטל פדגוגי. (2016). מודעות רגשית (מיינדפולנס) – כלים לשגרה בכיתה.

יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך. (2024). טיפוח למידה רגשית-חברתית במערכת החינוך.

רן, י. (2019). תרומת למידה רגשית-חברתית (SEL) לפיתוח מורים ותלמידים בישראל. ירחון החינוך הישראלי, 34(1), 45-69.

Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL). (2023). What is the CASEL framework? https://casel.org/fundamentals-of-sel/what-is-the-casel-framework/