קורס המשלב גישות גוף-נפש לקידום בריאות ושמחה בחינוך ובחיי המשפחה. הקורס מציע כלים מעשיים לשילוב תפיסות הוליסטיות בעבודה החינוכית והטיפולית.

1. הבנת הקשר בין גוף ונפש והשפעתו על דינמיקות משפחתיות וחינוכיות.
2. פיתוח מיומנויות לשילוב גישות מבוססות-גוף בחינוך ובחיי המשפחה.
3. יישום כלים מעשיים לטיפוח תקשורת בריאה ויחסים מיטיבים במשפחה.

על פי נהלי משרד החינוך על מנת להיות זכאים לגמול יש להשתתף ב-80% מהמפגשים, כאשר אחד מהם לפחות הוא מפגש זום. על כן שימו לב שיש בחירה בין המפגשים האסינכרונים בקורס. לדוגמה: ניתן לבצע 7 יחידות אסינכרוניות + מפגש זום אחד, ולהיות זכאים כ"נוכחים" בקורס לגמול.

כתיבת עבודה מסכמת המציגה תכנית התערבות כיתתית המשלבת גישות גוף-נפש. העבודה תכלול:

1. רקע תיאורטי המבוסס על הנלמד בקורס.
2. תיאור מקרה של משפחה (אמיתית או היפותטית).
3. תכנית התערבות מפורטת הכוללת לפחות שלוש טכניקות שנלמדו בקורס.
4. רפלקציה אישית על תהליך הלמידה והיישום.

10% על הגשה מסודרת בהתאם להנחיות, 30% על חיבור לתכני השיעור והאופן שבו חינוך לבריאות גוף-נפש נתפס ברמה התיאורטית, 30% על ניתוח נכון של השדה החינוכי שבו מתבצעת העבודה, 30% על פיתוח תוכנית התערבות או סדרת פעילויות בהתאם להנחיות העבודה.

1. אלון, נ' ועומר, ח' (2005). השפה החדשה של ההורות. מודן הוצאה לאור.
2. בנזימן, ח' (2013). הורות כמרחב אפשרי. רסלינג.
3. גור, א' (2018). מיינדפולנס להורים: להיות הורים ברוגע ובקשב. הוצאת פרדס.
4. דיין, י' (2010). יחסים במשפחה: פסיכולוגיה מעשית להורים. הוצאת אח.
5. וינברג, ח' ופרנקל, ר' (2019). הגוף זוכר: טיפול בטראומה ממוקד גוף. הוצאת אח.
6. כהן, א' (2016). הורות מודעת: מדריך להורות קשובה ואוהבת. הוצאת כתר.
7. לביא, י' (2014). חינוך גופני הוליסטי: תנועה לגוף ולנפש. מכון מופ"ת.
8. סימון, מ' (2017). הקשבה לגוף, הקשבה לנפש: מדריך לחיבור מחדש. הוצאת פוקוס.
9. קפלן, ד' (2020). משפחה בתנועה: כלים מעשיים לחיבור באמצעות תנועה. הוצאת רימונים.
10. שביט, י' ופרידמן, י' (עורכים) (2011). משפחות בישראל: בין מסורתיות למודרניות. האוניברסיטה הפתוחה.