קורס המציג כלים ותיאוריות לבניית חוסן אישי וקהילתי במסגרת החינוכית. המשתתפים ילמדו אסטרטגיות להתמודדות עם אתגרים ומשברים בחיי היומיום בבית הספר.

מטרות הקורס:
למידת מושגים ועקרונות הכרוכים במצב חירום ודרכי התמודדות עימהם בכיתה
למידת מושגים ועקרונות הכרוכים בהשתקמות והתאוששות ודרכי התמודדות עמהם בכיתה ומעבר לה
למידת מושגים ועקרונות לאורח חיים מיטבי ודרכי הישום שלהם בכיתה ומעבר לה.
למידת מושגים ועקרונות לאורח חיים מצמיח ושואף ודרכי הישום שלהם בכיתה ומעבר לה.

לפי נהלי משרד החינוך משנת תשפ"ז חובה בכל מוסד לימודי המבצע קורסים מקוונים לשלב גם מפגשי זום. לשם זכאות לאישור סיום ודיווחי גמולים ושעות פיתוח מקצועי חובה נוכחות של 80%, מתוכם מפגש זום אחד לפחות, ובנוסף הגשת עבודת הסיכום של הקורס.

מטלת סיכום:
1. ניתוח סיטואציה והיעזרות בכלי חוסן:
א. צינו מקרה שבו הייתם מעורבים, יחד עם ילד.ה או מתבגר.ת. בחרו מקרה שבו שאלת החוסן היתה רלוונטית.
נסו לפרט: מה איפיין את הסיטואציה, מה היה האתגר ומה במאפייניו של הילד קשור ליכולתו להתמודד/לא להתמודד עם הסיטואציה. השתדלו לפרט גם היבטים רחבים יותר: מי האנשים, מי המשאבים ומה האפשרויות השונות להתמודדות עם הסיטואציה.
ב. הציגו לפחות שני כלים/תובנות מתוך הקורס שלמדנו, שעשויים לעמוד לרשותכם, על מנת לסייע לילד.
2. העלאת שני עמודים לדוגמה, מתוך יומן המסע.
בחרו שני עמודים מתוך יומן המסע שמילאתם, ושתפו אותי כאן.
3. רפלקציה: אודה על כתיבת רפלקציה קצרה לגבי הקורס: תכנים, דרכי למידה ותקשורת ועוד היבטים.

10% על הגשה מסודרת בהתאם להנחיות, 30% על חיבור לתכני השיעור והאופן שבו פדגוגיה של חוסן נתפסת ברמה התיאורטית, 30% על ניתוח נכון של השדה החינוכי שבו מתבצעת העבודה, 30% על פיתוח מערך שיעור או תוכנית בהתאם להנחיות העבודה.

1. אהרן אנטנובסקי, (1998) המודל הסלוטוגני כתיאוריה מכוונת בקידום הבריאות, מגמות, 1-2, 170-181
2. אורן ארגז, (2016), חינוך קונטמפלטיבי, מודעות קשובה ופדגוגיות התבוננות: מבט־על, גילוי דעת, 9, 71- 104
3. אנג'לה דאקוורת, (2017) גריט, תל אביב: מטר
4. לביא, ת' ושות' (2006). הצעה להתערבות ממוקדת, קצרת מועד במצבי חירום. אוחזר מתוך: https://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/HerumLachatzMashber/herum/HitarvutMemukedetBeHerum.htm?wbc_purpose=Basic
5. מולי להד, (1999)מודל החוסן הרב ממדי ושימושיו ברמת הפרט, הקבוצה והארגון. אוחזר מתוך: https://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/HerumLachatzMashber/herum/BasicPh.htm
6. מרטין סליגמן (2000) ילדות אופטימית, תל אביב: עם עובד
7. אבי עשור(2004) , בית ספר מצמיח: בית ספר התומך בצרכים נפשיים ומקדם קשב לעצמי ולאחר, בתוך: בית הספר העתידני (עורך: רוני אבירם), מסדה. תל אביב.
8. אורית לוי-פלדמן,(2020) ממחנך לחונך: המורה הטוב למאה העשרים ואחת, גילוי דעת, 16, 43- 69
9. קלינגמן, א'. התערבות מערכתית מונעת בעת אסון וטראומה. אוחזר מתוך: https://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/HerumLachatzMashber/herum/ManuatAson.htm
10. מרדכי רוטנברג, (2010), מבוא לפסיכולוגיה של הצמצום, ראובן מס
11. Deci, E., & Ryan, R. (Eds.), (2002). Handbook of self-determination research. Rochester, NY: University of Rochester Press
12. Farchi, Moshe, Gidron, Yori , (2010) The Effects of “Psychological Inoculation” Versus Ventilation on the Mental Resilience of Israeli Citizens Under Continuous War Stress, The Journal of Nervous and Mental Disease, 198, 382-384
13. Richardson, Glenn E. (2002). "The metatheory of resilience and resiliency".  Journal of Clinical Psychology. 58 (3): 307–32