קורסיור החברה הישראלית

קורסיור החברה הישראלית סבב ב' – לא פתוח עדיין
קוד קבוצה

C2760G2
מרצה

אביאל עידן
קוד קורס לשבתון

2603
אופי הקורס

פרונטלי
יום

ג
שעות

09:00-15:00
היקף שעות

30
שעות פיתוח מקצועי אופק חדש

30
תאריך פתיחה

01/12/2026
תאריך סיום

09/02/2027
ש"ש שבתון

1
גמול

30 (0 עם ציון)
מימון מלא למורות ומורים בשבתון, עלות לפי שווי מימון לפי ש"ש של קרן השבתון, גביה ישרה מהקרן

תקציר

סיור לימודי במרכז הארץ המשלב היכרות עם המרקם החברתי, הדתי והתרבותי של החברה הישראלית, ביקור באתרים מגוונים מיפו ועד בני ברק, לצד העמקה בסוגיות חברתיות ופדגוגיות הרלוונטיות למורים המלמדים בחברה הישראלית הרב-גונית של ימינו.

מידע כללי

מטרות הקורס:
1. הקניית ידע מקיף על ההיבטים הגיאוגרפיים, היסטוריים וחברתיים של תל אביב -יפו
2. פיתוח הבנה של האתגרים הסביבתיים והכלכליים הייחודיים לאזור.
3. טיפוח מודעות למגוון התרבותי והדתי המאפיין את האזור.
4. הכרת חשיבותו של האזור בהקשר הלאומי מבחינה כלכלית, תרבותית ואקולוגית.

קהל יעד

  • מורות ומורים בשנת שבתון

חובות

מטלת סיכום:
בחר אתר אחד או שניים שבו סיירת ביפו-תל אביב במהלך הקורס וכתוב עליו כחצי עמוד של סיכום. יש להדגיש בסיכום את החיבור של המקום להיסטוריה, לגיאוגרפיה, למורשת ולתנ"ך, ככל שהדבר אפשרי.
הוסף רפלקציה של חצי עמוד: סיכום אישי ותובנות שעלו לך מתוך הקורס לגבי האופן שבו ניתן להכיר לתלמידים את ירושלים, מאפייניה ומקומה במורשת שלנו באמצעות סיור בשטח והיתרונות/חסרונות של למידה כזו.

מחוון

10% על הגשה מסודרת בהתאם להנחיות, 30% על חיבור לתכני הקורסיור והאופן שבו החברה הישראלית נתפסת ברמה התיאורטית, 30% על ניתוח נכון של השדה החינוכי שבו מתבצעת העבודה, 30% על פיתוח מערך שיעור או תוצר חינוכי בהתאם להנחיות העבודה.

פירוט המפגשים

מפגש תאריך נושא שעות
1 לא נקבע סיור ראשון: "אין כמו יפו" עיר עתיקה ומגוונת, שבה חיים יהודים וערבים דורות רבים. נכיר את החאן הראשון, את מעצבי דמותה של יפו אז והיום, ואת האתרים הקסומים בה 6 שעות פרונטלי
2 לא נקבע סיור שני: נווה צדק, בין הרב קוק לאביב גפן סיור עירוני מקסים ומפגש עם תל-אביב העתיקה והמתחדשת, על אנשיה ואתריה היחודיים: יוסף חיים ברנר, נחום גוטמן, הרב קוק ועוד. 6 שעות פרונטלי
3 לא נקבע סיור שלישי: בני ברק, הזר והמוכר : ממושבה חקלאית אל העיר הצפופה בישראל. בוא להכיר באיזו ישיבה מניפים דגל ישראל ביום העצמאות ומדוע? מהם הגוונים השונים בחברה החרדית? וכיצד הפכה בני ברק ממושבה קטנה לאחת הערים הצפופות בעולם? מסע של היכרות בלתי-אמצעית עם החברה החרדית בישראל. 6 שעות פרונטלי
4 לא נקבע על הקונפליקט החברתי בישראל בכלל ובחינוך בפרט 4 שעות אסינכרוני
5 לא נקבע על שמרנות ומודרנה 4 שעות אסינכרוני
6 לא נקבע על המתח החברתי והפוליטי בישראל. בואו “לעשות סדר” ולהכיר את מגוון האנשים והדעות שלא תפגשו בעיתון ובחדשות… 4 שעות אסינכרוני

ביבליוגרפיה

1. לוי, י. (2018). "מתחים חברתיים בין חרדים לחילונים בתל אביב רבתי". הוצאת אוניברסיטת תל אביב.
2. כהן, ד. (2020). "יפו: עיר מעורבת בין מזרח למערב". מכון ירושלים למחקרי מדיניות.
3. גולדשטיין, א. (2019). "בני ברק: מרכז החיים החרדיים בישראל". הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית.
4. שביט, ז. ואחרים (2017). "תל אביב-יפו: מטרופולין בהתהוות". הקיבוץ המאוחד.
5. פרידמן, מ. (2021). "כלכלה שחורה: הכלכלה החרדית בישראל". מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.
6. רוזן, ג. (2016). "מתחמי בילוי ופנאי בתל אביב: השפעות חברתיות וכלכליות". המכון הישראלי לדמוקרטיה.
7. ליפשיץ, ח. (2022). "יחסי דתיים-חילונים במרחב העירוני: המקרה של תל אביב-יפו". מכון ון ליר בירושלים.
8. ברק-ארז, ד. (2018). "זכויות אדם בעיר: מבט על תל אביב-יפו". נבו הוצאה לאור.
9. שנהב, י. (2020). "מזרחים בתל אביב: זהות, מרחב ופוליטיקה". הוצאת רסלינג.
10. הרצוג, ח. (2019). "עוני עירוני: השוואה בין תל אביב, יפו ובני ברק". מרכז אדוה.