הסיור הלימודי ושילובו בהוראה ב’ – ירושלים וטבריה

קורס המשך מרתק ובו נעסוק באופן בו ניתן ללמד למידה חוץ-כיתתית משמעותית ומעניינת באמצעות הדגמה דרך אתרים בירושלים ובגליל, תוך קבלת כלים פרקטיים לסיור לימודי מוצלח.

מטרות למידה:
1. הבנת החשיבות והערך החינוכי של סיורים לימודיים בארץ ישראל.
2. פיתוח מיומנויות לתכנון וביצוע סיורים לימודיים אפקטיביים.
3. יישום שיטות להטמעת חוויות הסיור בתהליך הלמידה הכיתתי.

על פי נהלי משרד החינוך על מנת להיות זכאים לגמול יש להשתתף ב-80% מהמפגשים, כאשר אחד מהם לפחות הוא מפגש זום. על כן שימו לב שיש בחירה בין המפגשים האסינכרונים בקורס. לדוגמה: ניתן לבצע 7 יחידות אסינכרוניות + מפגש זום אחד, ולהיות זכאים כ"נוכחים" בקורס לגמול.

מטלת סיום:
תכנון סיור לימודי מלא הכולל:
1. רציונל פדגוגי המבוסס על הנלמד בקורס.
2. תיאור מפורט של מסלול הסיור ונקודות העניין.
3. תכנון פעילויות חינוכיות לפני, במהלך ואחרי הסיור.
4. התייחסות לשיקולי בטיחות וניהול סיכונים.
5. הצעות לשילוב הסיור בתכנית הלימודים הכיתתית.

10% על הגשה מסודרת בהתאם להנחיות, 30% על חיבור לתכני השיעור והאופן שבו הסיור הלימודי ככלי הוראה נתפס ברמה התיאורטית, 30% על ניתוח נכון של השדה החינוכי שבו מתבצעת העבודה, 30% על תכנון סיור לימודי מלא בהתאם להנחיות העבודה.

1. אוריון, נ' (2003). למידה בסביבה החוץ-כיתתית. האוניברסיטה הפתוחה.
2. בן-צבי, ד' ופרומן, א' (2015). סיורים וטיולים במערכת החינוך. משרד החינוך.
3. גל, א' ושומרון, ד' (2011). תכנון וארגון של סיורים לימודיים. מכון מופ"ת.
4. דרום, ד' (2018). פדגוגיה של מקום: למידה משמעותית בסביבה הקרובה. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
5. טל, ט' (2016). חינוך סביבתי וחינוך לקיימות. מכון מופ"ת.
6. יששכר, ג' (2012). מדריך לטיולים חינוכיים בישראל. משרד החינוך.
7. לוי, ש' ורגב, ח' (2019). למידה מבוססת מקום: תיאוריה ופרקטיקה. מכון מופ"ת.
8. סמיט, י' (2017). בטיחות בטיולים ובפעילויות שטח. הוצאת אח.
9. פלד, י' (2020). שילוב טכנולוגיה בסיורים לימודיים. הוצאת רמות.
10. קליין, ש' ויעקובי, ח' (עורכים) (2014). לטייל עם התנ"ך: מדריך לסיורים לימודיים. יד יצחק בן-צבי.