הפרעת קשב וריכוז (ADHD) משפיעה על כל תחומי החיים — מההישגים הלימודיים ועד לוויסות הרגשי והערך העצמי. הקורס מציע העמקה בגישת ה-CBT המותאמת ספציפית לנוירולוגיה של ADHD, תוך דגש על הבדלים מגדריים והקניית פרוטוקול עבודה מובנה.

רציונאל הקורס:
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) משפיעה על כל תחומי החיים — מההישגים הלימודיים ועד לוויסות הרגשי והערך העצמי. הקורס מציע העמקה בגישת ה-CBT המותאמת ספציפית לנוירולוגיה של ADHD, תוך דגש על הבדלים מגדריים והקניית פרוטוקול עבודה מובנה המאפשר לאיש המקצוע לפעול בתוך סדר בתוך הכאוס המאפיין את ההפרעה.

התאמה להשתלמות מורים וגננות כיום:
• מענה מותאם מגדרית — הבנת הילדות והנערות ה"שקטות" בכיתה שנופלות בין הכיסאות.
• עבודה מובנית — שימוש בפרוטוקול מוגדר המסייע למורה/גננת לא ללכת לאיבוד מול מגוון הקשיים.
• חוסן אישי ומקצועי — שילוב כלי ה-CBT של דייוויד ברנס לטובת ויסות הלחץ של איש ההוראה.

מבנה הקורס (10 מפגשים):
חלק א' — רענון ויסודות:
מפגש 1: פורמולציה ויומן המחשבות של ברנס — רענון מודל ה-CBT, יומן מחשבות ("חץ כלפי מטה" וזיהוי עיוותים), המשגת מקרה.
מפגש 2: תפיסות בסיסיות ב-CBT מתקדם — אמפיריציזם שיתופי, שיעורי בית, מבנה פגישה, ברית טיפולית עם אוכלוסיות המתקשות בהתמדה.

חלק ב' — העמקה ב-ADHD:
מפגש 3: מאפייני ADHD (א') — פנומנולוגיה, היפרקטיביות, אימפולסיביות וחוסר קשב; "מנוע של פרארי עם בלמים של אופניים".
מפגש 4: מאפייני ADHD (ב') — תפקודים ניהוליים (זיכרון עבודה, ניהול זמן, עיוורון זמן), הלקות הבלתי נראית, דחיינות והצפה.

חלק ג' — מגדר ופרוטוקול:
מפגש 5: ADHD ומגדר — הסוואה (Masking) וריצוי חברתי, המעבר להיפרקטיביות מופנמת, השפעות הורמונליות.
מפגש 6: הצגת פרוטוקול CBT ממוקד ADHD.

חלק ד' — כלים יישומיים:
מפגש 7: אסטרטגיות התנהגותיות לניהול זמן וארגון — "חיצוניות של קוגניציה", פתרון בעיות.
מפגש 8: ויסות רגשי ועבודה על הערכה עצמית — דיבור עצמי שלילי ובושה, ויסות כעסים ואימפולסיביות.
מפגש 9: עבודה עם הורים ומערכות חינוך — הדרכת הורים בגישת CBT, רצף ויסות מורה-הורה.
מפגש 10: סיכום ואינטגרציה — הצגת מקרה מסכם.

קהל יעד: אנשי חינוך וטיפול בעלי רקע בסיסי ב-CBT. היקף: 30 שעות אקדמיות (10 מפגשים בני 3 שעות). מוסד: מכללת חמדת. מצורפת הקלטה לאחת ההרצאות (קישור YouTube בקובץ הסילבוס).

על פי נהלי משרד החינוך על מנת להיות זכאים לגמול יש להשתתף ב-80% מהמפגשים, כאשר אחד מהם לפחות הוא מפגש זום. על כן שימו לב שיש בחירה בין המפגשים האסינכרונים בקורס. לדוגמה: ניתן לבצע 7 יחידות אסינכרוניות + מפגש זום אחד, ולהיות זכאים כ"נוכחים" בקורס לגמול.

דרישות הקורס:
1. נוכחות: 80% מהמפגשים.
2. מטלה ראשונה: מילוי יומן מחשבות של ברנס על סיטואציה מקצועית מול תלמיד עם ADHD.
3. מטלת סיכום: בניית פורמולציה (המשגת מקרה) לתלמיד/ה, תוך התייחסות למאפיינים הספציפיים ולמגדר.

מטלת הסיכום — "מארגז הכלים אל המעשה החינוכי":
• תיאור מקרה מבעד לעדשת ה-CBT — תיאור קצר של תלמיד/ה או סיטואציה כיתתית מאתגרת. המשתלם יסביר את הקושי לא כ"בעיית התנהגות", אלא ככשל בתפקודים ניהוליים בהתבסס על המפגשים על מאפייני ADHD.
• בניית כרטיסיית ויסות (Coping Card) — יצירת כלי עזר ויזואלי עבור התלמיד או עבור המורה.
• התאמת הסביבה לפי הפרוטוקול — הצעה לפעולה אופרטיבית אחת לשינוי הסביבה הפיזית או הלימודית בכיתה (פירוק משימה, טיימר ויזואלי, חוזה התנהגותי חיובי).

10% על הגשה מסודרת בהתאם להנחיות, 30% על חיבור לתכני השיעור והאופן שבו הטיפול ה-CBT המוכוון ל-ADHD נתפס ברמה התיאורטית, 30% על ניתוח נכון של מקרה מהשדה החינוכי, 30% על פיתוח תוכנית התערבות או מערך מפגש בהתאם להנחיות העבודה.

מקורות בעברית

משרד הבריאות. (2021). אמות מידה לאבחון הפרעת קשב (ADHD) בילדים, מתבגרים ומבוגרים. משרד הבריאות.

משרד החינוך. (2022). הפרעת קשב ופעלתנות יתר של תלמידים במערכת החינוך: מדיניות האיתור והטיפול בתלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר. משרד החינוך.

משרד החינוך. (2025). מלקויות ללמידה: התכנית המערכתית לאיתור וטיפול בתלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב. משרד החינוך.

ברנס, ד׳ ד׳. (2001). להרגיש טוב: הטיפול החדש בדיכאון. מודן.

מקורות לועזיים

American Psychiatric Association. (2022). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed., text rev.). American Psychiatric Association Publishing.

Barkley, R. A. (2012). Executive functions: What they are, how they work, and why they evolved. Guilford Press.

Barkley, R. A. (Ed.). (2015). Attention-deficit hyperactivity disorder: A handbook for diagnosis and treatment (4th ed.). Guilford Press.

Burns, D. D. (1999). The feeling good handbook (Rev. ed.). Plume.

Knouse, L. E., Teller, J., & Brooks, M. A. (2017). Meta-analysis of cognitive-behavioral treatments for adult ADHD. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 85(7), 737–750. doi: 10.1037/ccp0000216

Nadeau, K. G., Littman, E. B., & Quinn, P. O. (2015). Understanding girls with ADHD: How they feel and why they do what they do (2nd ed.). Advantage Books.

Quinn, P. O., & Madhoo, M. (2014). A review of attention-deficit/hyperactivity disorder in women and girls: Uncovering this hidden diagnosis. The Primary Care Companion for CNS Disorders, 16(3), PCC.13r01596. doi: 10.4088/PCC.13r01596

Ramsay, J. R., & Rostain, A. L. (2015). Cognitive-behavioral therapy for adult ADHD: An integrative psychosocial and medical approach (2nd ed.). Routledge.

Safren, S. A., Sprich, S., Perlman, C. A., & Otto, M. W. (2017). Mastering your adult ADHD: A cognitive-behavioral treatment program: Therapist guide (2nd ed.). Oxford University Press.

Solanto, M. V. (2011). Cognitive-behavioral therapy for adult ADHD: Targeting executive dysfunction. Guilford Press.

Young, S., Adamo, N., Ásgeirsdóttir, B. B., Branney, P., Beckett, M., Colley, W., Cubbin, S., Deeley, Q., Farrag, E., Gudjonsson, G., Hill, P., Hollingdale, J., Kilic, O., Lloyd, T., Mason, P., Paliokosta, E., Perecherla, S., Sedgwick, J., Skirrow, C., … Woodhouse, E. (2020). Females with ADHD: An expert consensus statement taking a lifespan approach. BMC Psychiatry, 20, 404. doi: 10.1186/s12888-020-02707-9